הבית של שמעון בקצה סמטה שיוצאת מכביש ראשי. עד שמגיעים לסופה של הסמטה עוברים בין בתים חד- קומתיים משופצים באדריכלות עכשווית, גינות נחמדות והרבה כלבים וזוגות אופניים. ואז, נכנסים לתפאורה שונה ומפתיעה. מול הבית של משפחת בן יצחק, מתרחש מעבר כמו בין חללים באולפני יוניברסל בלוס אנג'לס; בית עץ אמריקאי ירוק גבה קומה ובחזיתו רחבה גדולה, זרוקה מעט, בנוחיות שלומפרית שאיננה אופיינית לסביבה אורבנית. ולפתע נשמעות מירכתי החצר, ממש מעבר לגדר של צמחיה גבוהה, באמצע העיר, געיית פרות וריח רפת באוויר. מזה ארבע עשרה שנים, מאז שבאו לגור כאן בעיר שמונה 40,000 תושבים, הפרות האלו הן השכנות של שמעון והגר אשתו. "אנחנו כבר התרגלנו לחיות בתוך הרומנטיקה הזאת", הוא אומר.…

בדל"ת אמותיו (1) עם תום השירות נסעו כמה חברים לטיול שחרור בסיני. נסעו בטרנזיט משך כל היום ובלילה הגיעו לאחד החופים, הוא לא זוכר בדיוק, אולי לדהב. ובבוקר קם מוקדם, לפני כולם, יצא מפתח הבונגלו ועמד לבדו מול הים. "המים הסגולים, השקט. שקט שהיה אפשר לצרוח אותו, דקלים, חול לבן. ככה נראה גן עדן." ובטיול האחרון לחו"ל עם חברתו לפיליפינים, לקחו שניהם ספרי קריאה וקצת אוכל ושכרו קיאק בכמה גרושים "ומקייקים, מקייקים, מקייקים, ותוך חצי שעה מגיעים לאי ושנינו כמו רובינזון קרוזו והחוף לבן כי המים שיטחו בלילה הקודם את החול ואתה אחד עם הטבע". בין שתי תמונות החוף הללו חלפו השנים. הקשר עם אנשי הפלוגה שאיתם היה במסע הראשון…

פעם, כשהיינו באמצע שנות העשרים שלנו, היה לרפי קלמר ג'אווה 350, אופנוע לא יקר אבל שנראה טוב "כמו אופנוע אמיתי" כזה שרוסים היו מביאים איתם בשנות השמונים. ומישהו ברחוב ראה אותו ככה באמצע היום, עומד, נשען על האופנוע, ונדלק על האופנוע ושאל אותו אם הוא מוכר. רפי הסתכל לו בלבן של העיניים ובלי להניד שריר בפניו, אמר שכן, שהוא מוכר. האיש שאל בכמה ורפי אמר לו 2000 דולר. והאיש קנה. זה קרה בלי כל תכנון מוקדם, כמו שרשרת של עסקים שקמו (ונמכרו) אחר כך. לגמרי ספונטני. והיום הוא מספר את הסיפור משועשע ונלהב מהלא ייאמן: "עם הכסף שקיבלתי קניתי שני אופנועים. וככה קניתי ומכרתי 13 אופנועים. (הייתי גם מרכיב אותם,…

את הריאיון קבענו לשעה די מוקדמת בבוקר. אין בעיה, חנן ממילא קם כבר בחמש וחצי. חשבתי שזה רומנטי שהוא קם עם הזריחה, הוא תיקן אותי והזכיר שבחורפים הזריחה מופיעה הרבה אחרי כן. לצורך פגישתנו לקח יום-חופש מעבודתו כמנהל בית אריזה בנתניה ועד שהגעתי תיקן את הגלגלים של העגלה, "כי עוד מעט מתחיל מסיק הזיתים". מזה שנים שהוא מנהל חיים היברידיים: המשק אהוב נפשו ברמת צבי ולצד זה קריירה כמנהל בתי אריזה להדרים. אני מחויבת לעשות איתו סיבוב במושב. בדרך הוא עוצר ליד שני חשמלאים שמטפלים בארון חשמל פתוח, מוזר בעיניו, איך זה שלא ידע מה הם עושים שם. הוא פותח את חלון הרכב ומברר והם עונים לו באי רצון, אבל…