בלילה הזה עַסָק יוסי סתוי במיון מכתבים לשכונה שלו עצמו. הוא היה לפני השירות הצבאי, לאחר שסיים בגרות בבית הספר האקסטרני בתל אביב ועבד במשמרות בסניף הדואר ברמת גן. והנה החזיק מולו מעטפה גדולה, סמל חיל האוויר מתנוסס עליה, והנמען: סתוי יוסף. הרגע שבו עמד נסער בעבודת הלילה, בדואר, טרם גיוס, מול שמו על המעטפה הצבאית ובה התוצאות של מבדקי הטיס, הוא זיכרון חי ותוסס. הוא זוכר היטב איך שמואל, מנהל הסניף, בא מאחוריו, הניח יד על כתפו הקפואה מול המעטפה הגדולה והאיץ בו לפתוח. אך הנער הביט במבוגר, אילם וחסר ישע, כי בתוך המכתב היו מקופלות תשובות להרבה משאלות-לב ולהחלטות לא קלות שחרט על ליבו. לב שלמד להקשיח מגיל…

פעם, כשהיינו באמצע שנות העשרים שלנו, היה לרפי קלמר ג'אווה 350, אופנוע לא יקר אבל שנראה טוב "כמו אופנוע אמיתי" כזה שרוסים היו מביאים איתם בשנות השמונים. ומישהו ברחוב ראה אותו ככה באמצע היום, עומד, נשען על האופנוע, ונדלק על האופנוע ושאל אותו אם הוא מוכר. רפי הסתכל לו בלבן של העיניים ובלי להניד שריר בפניו, אמר שכן, שהוא מוכר. האיש שאל בכמה ורפי אמר לו 2000 דולר. והאיש קנה. זה קרה בלי כל תכנון מוקדם, כמו שרשרת של עסקים שקמו (ונמכרו) אחר כך. לגמרי ספונטני. והיום הוא מספר את הסיפור משועשע ונלהב מהלא ייאמן: "עם הכסף שקיבלתי קניתי שני אופנועים. וככה קניתי ומכרתי 13 אופנועים. (הייתי גם מרכיב אותם,…