במשרדו של מנשה לוי בחוות המטעים של מו"פ צפון, שולחן, כיסאות ומזגן תלוי על הקיר כקישוט יחיד. הפשטות הנזירית של המקום, מספרת על האיש שאני יושבת מולו.  מביטה סביב וחושבת, שכרגיל, הדברים החשובים הם הסמויים מן העין. במהלך השיחה מנשה משך כמה מפות מתיק העבודה שמונח לצידו. המפות הציגו שרטוט של מחקר גדול בגלבוע; מגה-פרויקט שמובילה הקרן הקיימת לישראל כדי לבדוק את הדרכים האופטימליות לגידולם של עצים רחבי עלים (אלונים, אלות, חרובים) על פני גבעות הארץ במקום האורנים שהכזיבו. מנשה מנהל האירוע "בכובע שלי כאגרונום" כדבריו, מי שתכנן ומופקד על הפריסה של השקיית הנטיעות הצעירות ביער הניסיוני.   את חוות המטעים אני מכירה היטב מתוקף עיסוקיי הקודמים כמו גם את…

בדל"ת אמותיו (1) עם תום השירות נסעו כמה חברים לטיול שחרור בסיני. נסעו בטרנזיט משך כל היום ובלילה הגיעו לאחד החופים, הוא לא זוכר בדיוק, אולי לדהב. ובבוקר קם מוקדם, לפני כולם, יצא מפתח הבונגלו ועמד לבדו מול הים. "המים הסגולים, השקט. שקט שהיה אפשר לצרוח אותו, דקלים, חול לבן. ככה נראה גן עדן." ובטיול האחרון לחו"ל עם חברתו לפיליפינים, לקחו שניהם ספרי קריאה וקצת אוכל ושכרו קיאק בכמה גרושים "ומקייקים, מקייקים, מקייקים, ותוך חצי שעה מגיעים לאי ושנינו כמו רובינזון קרוזו והחוף לבן כי המים שיטחו בלילה הקודם את החול ואתה אחד עם הטבע". בין שתי תמונות החוף הללו חלפו השנים. הקשר עם אנשי הפלוגה שאיתם היה במסע הראשון…