בלילה הזה עַסָק יוסי סתוי במיון מכתבים לשכונה שלו עצמו. הוא היה לפני השירות הצבאי, לאחר שסיים בגרות בבית הספר האקסטרני בתל אביב ועבד במשמרות בסניף הדואר ברמת גן. והנה החזיק מולו מעטפה גדולה, סמל חיל האוויר מתנוסס עליה, והנמען: סתוי יוסף. הרגע שבו עמד נסער בעבודת הלילה, בדואר, טרם גיוס, מול שמו על המעטפה הצבאית ובה התוצאות של מבדקי הטיס, הוא זיכרון חי ותוסס. הוא זוכר היטב איך שמואל, מנהל הסניף, בא מאחוריו, הניח יד על כתפו הקפואה מול המעטפה הגדולה והאיץ בו לפתוח. אך הנער הביט במבוגר, אילם וחסר ישע, כי בתוך המכתב היו מקופלות תשובות להרבה משאלות-לב ולהחלטות לא קלות שחרט על ליבו. לב שלמד להקשיח מגיל…