במשרדו של מנשה לוי בחוות המטעים של מו"פ צפון, שולחן, כיסאות ומזגן תלוי על הקיר כקישוט יחיד. הפשטות הנזירית של המקום, מספרת על האיש שאני יושבת מולו.  מביטה סביב וחושבת, שכרגיל, הדברים החשובים הם הסמויים מן העין. במהלך השיחה מנשה משך כמה מפות מתיק העבודה שמונח לצידו. המפות הציגו שרטוט של מחקר גדול בגלבוע; מגה-פרויקט שמובילה הקרן הקיימת לישראל כדי לבדוק את הדרכים האופטימליות לגידולם של עצים רחבי עלים (אלונים, אלות, חרובים) על פני גבעות הארץ במקום האורנים שהכזיבו. מנשה מנהל האירוע "בכובע שלי כאגרונום" כדבריו, מי שתכנן ומופקד על הפריסה של השקיית הנטיעות הצעירות ביער הניסיוני.   את חוות המטעים אני מכירה היטב מתוקף עיסוקיי הקודמים כמו גם את…

בלילה הזה עַסָק יוסי סתוי במיון מכתבים לשכונה שלו עצמו. הוא היה לפני השירות הצבאי, לאחר שסיים בגרות בבית הספר האקסטרני בתל אביב ועבד במשמרות בסניף הדואר ברמת גן. והנה החזיק מולו מעטפה גדולה, סמל חיל האוויר מתנוסס עליה, והנמען: סתוי יוסף. הרגע שבו עמד נסער בעבודת הלילה, בדואר, טרם גיוס, מול שמו על המעטפה הצבאית ובה התוצאות של מבדקי הטיס, הוא זיכרון חי ותוסס. הוא זוכר היטב איך שמואל, מנהל הסניף, בא מאחוריו, הניח יד על כתפו הקפואה מול המעטפה הגדולה והאיץ בו לפתוח. אך הנער הביט במבוגר, אילם וחסר ישע, כי בתוך המכתב היו מקופלות תשובות להרבה משאלות-לב ולהחלטות לא קלות שחרט על ליבו. לב שלמד להקשיח מגיל…